מתחתנים?
מזל טוב!

אנו מברכים אתכם בכל לב על בחירתכם להקים בית יחד, ולבוא בברית הנישואין כדת משה וישראל. בימים אלו אתם עסוקים בהכנות לאירוע ומנסים לנווט בין שלל משימות: 

מקום לאירוע
להקה / די.ג׳.יי
קייטרינג
רשימת מוזמנים
לתאם סידור חופה וקידושין
צלמ/ת

ומה עם הסכם
קדם נישואין?

אל תשכחו לחתום עליו! זה הביטוח שלכם לנישואין הוגנים

מה הוא ההסכם לכבוד הדדי?

ההסכם לכבוד הדדי הוא הסכם קדם נישואין בו מבטיחים בני הזוג באופן הדדי שבמידה והנישואין לא יעלו יפה ויוחלט להיפרד, הליך הפרידה ייעשה באופן הגון ומכבד. מטרת ההסכם היא למנוע סרבנות גט, וניצול של אחד הצדדים או המשך נישואין בניגוד לרצונו.

כיצד פועל ההסכם?

ההסכם מבוסס על עקרון הדדיות הקובע כי בחלוף פרק זמן מסוים אשר נקבע מראש ותכליתו לנסות לשמר את הנישואים, אם בכל זאת עומד צד אחד על דעתו להתגרש, והצד השני מסרב לתת/לקבל את הגט, מופעל מנגנון המחייב את הצד הסרבן לשלם מדי חודש סכום כסף ידוע מראש, עד אשר יתרצה לשחרר את בן זוגו. המנגנון האמור הופך את הסרבנות ליקרה ולא משתלמת והניסיון מלמד כי יעילותו גבוהה מאוד.

למה חשוב לחתום?

לכבוד הזוגיות

להבטיח כבוד הדדי בין בני הזוג גם במקרים בהם המציאות משתנה

לטובת המשפחה

כדי להוות דוגמא לדורות הבאים

למען הקהילה

כדי להיות חלק מקהילה
שלוקחת אחריות על המציאות

איך זה בעצם קורה בפועל?

באפשרותכם להוריד כעת בלחיצת כפתור את ההסכם, להדפיס בשני עותקים ולחתום באופן עצמאי. במקביל, תוכלו להירשם כאן, ולתאם מפגש הדרכה זוגי וחתימה בליווי נציג  מטעם ׳ההסכם לכבוד ההדדי המחודש׳.

מי עומד מאחורי ההסכם?

"הסכם לכבוד הדדי" המקורי נוסח בשנת 2000 על ידי הרב אלישיב קנוהל זצ"ל (מחבר הספרים איש ואישה, ואכלת ושבעת ועוד), טו"ר ד"ר רחל לבמור והרב ד"ר דוד בן זזון, בשיתוף 'קולך'. ההסכם נוסח לאחר התיעצות עם דיינים, רבנים ומשפטנים בכירים, במטרה לדאוג לתא משפחתי בריא, ולמנוע סכסוכי גירושין מיותרים. 

בראש הדיינים עמם התייעצו מנסחי ההסכם עמד הרב הגאון זלמן נחמיה גולדברג זצוק"ל, דיין בבית הדין הרבני הממלכתי הגדול, שהיה שותף בשלבים השונים של הניסוח, ואשר חתם על הסכמתו לתוקף ההלכתי של ההסכם. 

בנוסף לגרז"ן גולדברג, רבנים רבים הביעו את הסכמתם ההלכתית והעקרונית להסכם לכבוד הדדי, כדוגמת הרב הראשי לחיפה הדיין הרב שאר ישוב כהן זצ"ל, הרב אהרון ליכטנשטיין זצ"ל – ראש ישיבת הר עציון, הרב נחום רבינוביץ' זצ"ל – ראש ישיבת ברכת משה, ועוד. 

בשנת 2020 , בחלוף שני עשורים מאז נוסח ההסכם המקורי, ונוכח שינויי העיתים וחקיקה חדשה, עודכן ההסכם לנוסח הנוכחי – ההסכם לכבוד הדדי המחודש — על ידי מנסחי ההסכם המקורי (בהעדר הרב קנוהל זצ"ל) ובשיתוף פעולה עם משפטניות ממוסדות אור תורה סטון. הנוסח המחודש משמר את המנגנונים ההלכתיים, והמשפטיים שהיו קיימים בהסכם המקורי . אפשר לקרוא כאן על מהות השינויים בין הנוסח המקורי למחודש

רבני קהילות, מחנכים ומורי הוראה מבתי מדרש שונים, מעודדים זוגות לחתום על הסכמי קדם נישואים לפני חתונתם.

יש לכם שאלה? אולי היא כבר כאן

לפי החוק במדינת ישראל, דיני הנישואין והגירושין מבוססים על הדין הדתי. ההלכה היהודית קובעת כי כדי לנתק את קשר הנישואין נדרשת  הסכמה של שני בני הזוג. כאשר אחד מהצדדים אינו מסכים להתגרש או שהוא מתנה תנאים הקשורים לעניינים אחרים הנלווים לגירושין (כדוג' ילדים/רכוש/ מזונות וכיוצ"ב) כתנאי להסכמתו למתן או קבלת הגט – הרי שזהו מצב של סרבנות גט. ההיקפים המספריים של סרבנות גט הינם גבוהים מאוד ואינם מבחינים בין גבר לאישה.

חתימה על ההסכם היא דווקא ביטוי לאהבה והבטחון שלכם, ובדומה לכתובה היא רק תעצים את תחושת הבטחון והאמון ההדדי. בחתימה על ההסכם אתם אומרים זה לזו כי לעולם לא תחזיקו האחד את השני בניגוד לרצונו. מלבד זאת, תהיו שותפים למאמץ ליצור נורמה חברתית של נישואין בטוחים ומכבדים יותר, ולסייע בעקיפין לכאלו שבאמת יזדקקו להפעיל את ההסכם על מנת למנוע סרבנות גט.

הכתובה היא מסמך חשוב המגדיר את חובות האיש כלפי האישה וצדדים ממוניים מסוימים למקרה של גירושין, אולם אין בה כלל התייחסות לאפשרות של סרבנות גט והיא אינה מונעת אותה.

בהסכם נקבעה תקופת השהיה מהיום בו הודיע אחד הצדדים על רצונו להתגרש ועד ליום בו ניתן לאכוף את ההתחייבות שבהסכם. תקופה זו נועדה לאפשר לזוג לנסות לשקם את הנישואין בעזרת גורם מקצועי, וכן לבחון את גמירות הדעת של בן הזוג המבקש להתגרש.

עגינות זהו מצב בו האיש איננו בנמצא – או בשל העדרותו/העלמותו או בשל מצב רפואי או נפשי שהוציא אותו מכשירות לתת את הגט. 

ההסכם לכבוד הדדי אינו מספק פתרון למצב של עגינות, אתם מוזמנים ללחוץ כאן ולהוריד שטר הרשאה למתן גט שעשוי לספק פתרון למצב של עגינות. בכתב הרשאה זה האיש ממנה שליחים מטעמו שיכתבו ויתנו את הגט לאישה במקומו אם הוא ח"ו ימצא במצב של נבצרות.

בתקופת מלחמת העולם השנייה תיקן הרב יצחק הלוי הרצוג, בשיתוף הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל, שטר הרשאה עליו חתמו חיילים בטרם צאתם למלחמה, במטרה למנוע עיגון של נשותיהן במקרה שח"ו לא ישובו ממנה.  עם קום המדינה, ניסח הרב גורן שהיה הרב הראשי של צה"ל  (לאחר מכן אף שימש כרב הראשי לישראל) שטר הרשאה דומה, שאף הוכנס כטופס רשמי לפקודות מטכ"ל (34.0402). 

את כתב ההרשאה הנוכחי, המופיע גם באתר זה ובו הרחבה למצבים רפואיים, יזמו וניסחו לראשונה עו"ד ניצן כספי שילוני וד"ר סוזן ווייס יחד עם הרב יוני רוזנצווייג

חשוב לדעת שרב רובם של המקרים הגורמים לעיכוב בגט הינם מקרים של סרבנות גט ולא של עגינות וההסכם לכבוד הדדי נותן פתרון רחב לבעיה.

לא, ההסכם אינו מהווה הסכם ממון הדורש אישור של בית משפט, אלא הוא בגדר הסכם מזונות. ניתן להוריד את ההסכם, לחתום עליו, ולהדפיס עותק לכל אחד מבני הזוג. אנחנו ממליצים בנוסף, לאשר את חתימתכם על ידי גורם שלישי (רב או עורך/ת דין הבקי בענין) כדי למנוע טענות עתידיות על כך שההסכם היה לא מובן.

בפסיקות שונות של בתי הדין נתנו דיינים ביטוי להכרתם בתקפותו של ההסכם, והוא אף זכה להסכמתו (ללחצו כאן לקישור להסכמת הגרז״ן) של הרב זלמן נחמיה גולדברג שהיה מגדולי הפוסקים בימינו וכיהן כדיין בבית הדין הגדול. יחד עם זאת חשוב לדעת כי באופן רשמי בתי הדין עדיין אינם מעודדים חתימה על ההסכם, וחלק מהדיינים אף מתנגדים לו. אנו מאמינים שככל שירבו הזוגות החותמים על ההסכם, הוא יוכר גם באופן רשמי.

במקרים רבים ההסכם מסייע כבר בשלבים הראשונים של המו"מ בין הצדדים, ואין צורך אפילו להפעיל או לאכוף את ההסכם. עצם העובדה שכל אחד מהצדדים יודע שהצד השני יכול בכל עת לאכוף את ההסכם – דבר זה כשלעצמו מדרבן את הצדדים להגיע להסדר גירושין מוסכם. 

בארץ – על אף שאלפי זוגות חתמו במהלך השנים על הסכם לכבוד הדדי- ההסכם טרם הובא לאכיפה בפני בית הדין הרבני, ועובדה זו כשלעצמה מלמדת כי ההסכם מעצם קיומו בולם את הידרדרות הסכסוך.

ניתן ללמוד עוד על יעילות ההסכם מהמצב הקיים בארה"ב שם ההסכם נפוץ בהיקפים גדולים. הרב יונה ריס מארגון ה RCA- בארה"ב (שדורש מכל זוג הנישא באמצעות רב מהארגון לחתום על הסכם שכזה) מדווח על הצלחה של 100% ביעילות ההסכם. לדבריו, בכל המקרים בהם הזוג חתם על הסכם שכזה הגט סודר ללא עיכוב.

אם אחד הצדדים מסרב להיפרד, לאחר משלוח הודעה בכתב ואחרי תקופת המתנה הנדרשת ע"פ ההסכם,  ניתן לפנות לערכאת שיפוט מוסמכת (ביה"ד הרבני או ביה"ד לענייני משפחה) ולהגיש בקשה לאכיפת הסכם. לאחר מתן פסק דין ניתן לאכוף כחוב מזונות בהוצל"פ.

בואו נצא לדרך:

הירשמו כאן, ומלווה מטעמנו ייצור איתכם קשר:

רוצים להבין איך לחתום על ההסכם שלנו?

רוצים ללמוד עוד על ההסכם? צפו:

עגינות, סיפורים מבית הדין - פנינה עומר מנכ״ל׳ יד לאישה׳ מבית אור תורה סטון
הסכם לכבוד הדדי - הסבר המנגנון
הסכמי קדם נישואין | עו"ד טו"ר מוריה דיין
ערב עיון של רבני בית הלל - הסכמי קדם נישואין: היבטים משפטיים, הלכתיים ומעשיים
פאנל בנושא הסכמי קדם נישואין
הרב ברוך גיגי - סקירה הלכתית בנושא הסכמי קדם נישואין

רוצים ללמוד עוד על ההסכם? קראו בהרחבה:

עגינות, סיפורים מבית הדין - פנינה עומר מנכ״ל׳ יד לאישה׳ מבית אור תורה סטון
הסכם לכבוד הדדי - הסבר המנגנון
הסכמי קדם נישואין | עו"ד טו"ר מוריה דיין
ערב עיון של רבני בית הלל - הסכמי קדם נישואין: היבטים משפטיים, הלכתיים ומעשיים
פאנל בנושא הסכמי קדם נישואין
הרב ברוך גיגי - סקירה הלכתית בנושא הסכמי קדם נישואין